צעיר עיוור יוצא להרפתקה ביער, הולך לאיבוד עד שאישה מפתה מובילה אותו לביתה. היא מפתה אותו עם הקימורים שלה, מה שמוביל למפגש נלהב.
בלב השממה, נער עיוור צעיר מוצא את עצמו מבולבל ובודד. החום של היום הוא בלתי פוסק, וצמאונו מסלים לרעב שאינו יודע שובע. בדיוק כשהוא על סף ייאוש, יופי מהמם מתממש, חיוכה הזוהר מציע שביב תקווה. היא מציגה את עצמה כמושיעו, מרווה את צימאונו במים קרירים מבקבוקון. אי אפשר להתעלם מנוכחותה הכובשת, והיא מנצלת את הרגע, מובילה אותו לחיבוק נלהב. קימוריה העסיסיים מפתים אותו, מציתים בתוכו תשוקה ראשונית. החום של המפגש שלהם מצית את היער, גניחותיהם מהדהדות בין העצים. המפגש המיני שלהם הוא מחול של חקר וגילוי, גופם שזור בסימפוניה של הנאה. כשהשמש שוקעת, תשוקתם מגיעה לקרשצ'נדו שלה, משאירה את שניהם מבוזבזים ומסופקים. המפגש האינטימי שלהם הוא עדות לכוח התשוקה, המוכיח שאהבה לא יודעת גבולות. אהבה לא יודעת גבולות.